[Zeitzeugen] [Gedenken] [Geschichte und Diskurs] [Erinnerung] [Nationalsozialismus] [Entschädigung] [Webausstellungen] [Suchformulare] [Literatur]
schoah.org

Wir versuchen auf diesen Seiten alle Dienste kostenlos anzubieten und sind somit auf Unterstützung angewiesen, denn leider wird haGalil im Rahmen der Bundesmittel zur Bekämpfung von Rechtsextremismus und Antisemitismus, trotz mehrfacher leitlinien-konformer und fristgerechter Antragstellung, in keiner Weise unterstützt. Wir müssen Sie deshalb bitten, haGalil auch weiterhin mit Ihrer ganz persönlichen Spende zu unterstützen. Schon zwanzig Euro helfen, haGalil zu erhalten; wenn's zweihundert sind, finanzieren Sie die Information für weitere Leser gleich mit.

haGalil e.V., Münchner Bank BLZ 701 900 00, Konto Nr. 872 091.
Sie finden weitere Angaben zu Überweisungen aus dem Ausland, zu Lastschriftverfahren, Spendenquittungen etc. auf den Seiten des haGalil e.V..

 

Entrance haGalil
Search haGalil
Jahaduth: Jüdische Religion
Jüd. Kalender
Forum Judaicum
Spenden Sie mit PayPal - schnell, kostenlos und sicher!

[שלוימה -   לזכר משפחתי שנכחדה והושמדה באושוויץ]
[ENGLISH]

סבי ר' אברהם אליעזר ז"ל
[ר' אברום לזר]

סבי, אב אבי נולד ב' 1878 בפולין. הוא התייתם בגיל צעיר וחי בהונגריה. שם למד בכמה ישיבות והוסמך לשחיטה.סבי התחתן עם שיינדל לבית שטרן (STERN) מהעיירה סטרופקווה (STROPKOF) שבסלווקיה. נולדו להם מספר רב של ילדים מהם נשארו בחיים שישה.ששמותיהם לפי סדר גילם:

דב-בעריש, משה, צבי-הערשל, שרה-גיטל, לוי, זאב-ואלוויש

ככל הידוע לי, לסבי היה אח בשם חיים שחי בפולין ואחות ששמה אינה ידוע לי.
סבי היה נראה מבוגר מגילו, הליכתו עקומה במקצת זקנו אפור ולבושו מרושל. רק בשבתות ובחגים לבש בגדי חג וחבש שטריימל על ראשו.
הקפוטה אותה לבש הבהיקה משומן וזאת בגלל שאת שאריות השחיטה שנהג לדחוף לכיסיו {ללא אריזה}, שהביא הביתה לחתוליו הרבים.
הוא היה איש צנוע, שלא נדחף לקיר המזרח בבית-המדרש, למרות, שמנהיגי הקהילה השתדלו לכבדו ובקשו להושיב אותו במקום הראוי לו. העדיף להתפלל ליד הכניסה בין האנשים הפשוטים. סבי היה ידוע כתלמיד חכם. והרבה אנשים רצו לקחת חלק בשיעוריו. למרות שחי בהונגריה מעל חמישים שנה לא דיבר הונגרית, אלא רק אידיש. בכל מגעיו עם הרשויות לקח את אימא כמתורגמת. סבי היה ידידו הנאמן של הרב נפתלי טייטלבאום [ר' נפתולה].
הסבתא שיינדל לא ידעה קרא וכתב, אפילו, להתפלל מתוך הסידור, לא הייתה מסוגלת. אמי ישבה לידה בבית הכנסת והתפללה עמה. בשבתות אחר-הצהרים התיישבה ליד סבי שקרא לפניה מתוך -"צאינה- וראנה" [פרשת השבוע] באידיש.
לאחר חתונתו, שימש סבי כשוחט בעיירה ההונגרית בשם נירג'ולאי (NYIRGYULAJ)-. בעיירה זו נולד אבי. משם עבר עם משפחתו לגור בעיירה נירבאטור (NYIRBֱTOR) ומונה לשוחט של הקהילה, ובעיירה זו נשאר עד סוף ימי חייו.
בגלל תאונת שחיטה, בה איבד כמה מאצבעות יד ימינו, נאלץ להפסיק ולעסוק בשחיטה והפך לבעל-תפילה בבית-המדרש ופסק בענייני כשרות .
עיסוק העיקרי שלו היה בדיקת ושטים של אווזים מפוטמים. הוא התמקם בפינה קבועה בפאליש [חדר לימוד בבית המדרש] והאנשים הביאו אליו את הושטים שהוצאו מגרונם של האווזים, מיד אחרי השחיטה. לפי ההלכה, יש לבדוק את קיר הושט של אווז מפוטם, אם אין בו פגם. כאשר התגלה בקיר הושט העפטל צלקת בעברית, סבא גירד אותה בעזרת ציפורן-אצבעו עד סלוקה המוחלט. אם, נוצר נקב תוך כדי הגירוד, הפך האווז לטרף ואסור היה לאכילה.
בנירבאטור היה שוחט נוסף, בשם ר' עזרא פינקלשטיין. בין שני השוחטים, כלומר בין ר' עזרא לבין סבי הייתה יריבות עתיקת-יומין. אפילו, בימי-הכיפורים לא סלחו זה לזה. סיבת המריבה לא ברורה. נכדו של ר' עזרא בשם גדליהו למד אתי יחד ואסרו עלי לשוחח עמו.
הבית של סבי היה בית פינתי עם הרבה חדרים ובו גרו לרוב רק סבא וסבתא. חדר האורחים היה מרוהט ונקי, אבל לא הרשו לאיש להיכנס בו. בימי חורף חיו בפרוזדור ורק שם הפעילו תנור חמום קטן. הם חיו בצמצום רב, לא שלא יכלו להרשות לעצמם חיים נוחים יותר, אלא, שהיו קמצנים מטבעם. מטבח נוסף נמצא בקצה השני של הבית, במפלס נמוך מיתר החדרים, משני הצדדים לכל אורך הקירות היו אצטבאות מלאות בכלי בישול בצד האחד כלי נחושת ובצד השני כלים כבדים יצוקים מברזל. הסבתא נהגה לשבת על מדרגה של המטבח ולמרק את הכלים הללו, אף-על-פי-כן שלא השתמשה בהם מעולם. בחצר הבית הייתה גינה ואני הצטרכתי לעבד אותה בתחילת עונת האביב. על פי רוב זרעתי תירס, בתמורה קבלתי גרושים אחדים, שלא הספיק אף לקניית ממתקים. על כך התרגזתי, משום שלקופה של "מאיר בעל הנס" שלשל סבי הרבה מטבעות מדי שבוע. אני סברתי שאני חשוב יותר מרבי מאיר, מה גם שאני עבדתי קשה עבור הכסף. החלטתי להשלים את שכרי מתוך הקופה. דחפתי סכין דרך החריץ והמטבעות נפלו החוצה. אני מקווה שרבי מאיר יסלח לי.
יום ששי אחד, בזמן שעבדתי במקווה, קרא לי סבי וספר לי על וריד שהתפוצץ ברגלו. היית ממש מופתע, כי סבי מעולם לא נהל אתי שיחה על בעיותיו , או על עניני דיומא. שיחה זו הייתה כשיחה בין מבוגרים.
בשבת בתום סעודת הצהרים, ניגשנו אבי ואנוכי להסב לשלחנו של סבא. מצב רוחו היה ירוד. הוא הפנה את מבטו אלינו ואמר: אם אעבור את יום שלישי הבא, אז הכל יהיה בסדר. בדיעבד נודע לי שיום שלשי המוזכר היה ערב ראש חודש ניסן. ביום זה נולד וגם נפטר אביו וסבא בעצמו נולד במועד זה.
ביום שלישי נקראתי בבהילות מחנותו של אסטרייכר לבית סבי. מצאתי אותו שוכב במיטה ובחדר נוכחו אנשים רבים וכמה מבניו. כשניגשתי אליו, הוא היה באמצע אמירת הוידוי, הוא לקח את ידי ואמר לי: אתה הנכד הבכור ואני רוצה לברך אותך. התכופפתי אליו הוא שם את ידו על ראשי ובירך אותי. הוא בקש את בנו הבכור דוב- בריש שלאחר מותו יוציא את צואתו מהמגירה להקריא אותו בפני בני המשפחה עוד לפני ההלוויה, כעבור זמן קצר נפח את נשמתו. את הצוואה הקריא המלמד שלמה שטיינברגר
אני עדין זוכר כמה פרטים מהצואה: תחילה היו הנחיות בנוגע לחלוקת הרכוש: התפילין של רש"י לבן הבכור דוב בריש והתפילין של רבנו-תם לבן משה. כל יתר הרכוש יחולק לאחר מותה של אישתו. בהמשך הצוואה דרש: הכלות חייבות להיות מגולחות ראש. ניסוח המצבה היה מוכן, וביקש שהאותיות תהינה בצבע שחור ולא בזהב . זה היה אופייני לצניעותו. כן ביקש שהאנשים שיישאו את הארון לבית-העלמין, יטבלו במקווה לפני ההלוויה וכאשר מסע ההלוויה יעבור ליד בית הקברות הנוצרי, [שהיה סמוך לבית הקברות היהודי] על המלווים להסתיר את הארון מעיני הגויים-- אם ר' עזרא [יריבו המושבע] ימות לפניו, ביקש לא להיקבר לידו. [ר' עזרא נפטר מאוחר יותר וכנראה איש לא זכר את צואתו של סבי] כשעליתי לקברו של סבא ב. 1965, מצאתי את הקברים של ר' עזרא ושל אשתו מול הקבר סבי.
סבי ניפטר בגיל ששים וחמש.
יהי זכרו ברוך.

[NEXT]



Shlomo Grabers Erinnerungen:

Die Erfahrung des Todes


[BESTELLEN]

 

Jüdische Weisheit
Die bei haGalil onLine und den angeschlossenen Domains veröffentlichten Texte spiegeln Meinungen und Kenntnisstand der jeweiligen Autoren. Sie geben nicht unbedingt die Meinung der Herausgeber bzw. der Gesamtredaktion wieder.

[Impressum]
Kontakt: hagalil@hagalil.com
haGalil - Postfach 900504 - D-81505 München

1995-2006 © haGalil onLine® bzw. den angeg. Rechteinhabern
Munich - Tel Aviv - All Rights Reserved
haGalil onLine - Editorial